יום המורה 2015 ראשון לציון

לוח אירועים

עמוד פנימי - מוסדות חינוך
עמוד פנימי - חירום
עמוד פנימי - שירות
עמוד פנימי - תכניות בחינוך
עמוד פנימי - פדגוגיה דיג
עמוד פנימי - הורים וקהילה

תפיסות ותחושות של ילדים ובני נוער ביחס לנגיף הקורונה

בתחילת 2020 החלה להתפשט ברחבי העולם מגפת הקורונה, שהביאה לשינויים דרמטיים בעולמם החברתי, הלימודי והאישי של ילדים וילדות. בחרנו להביא בפניכם את עיקרי הממצאים של שני מחקרים שנערכו בישראל במטרה להבין את המשמעות של השינויים האלו על רווחתם, תחושותיהם, תפיסותיהם ויחסיהם עם התקשורת של ילדים וילדות.

סיכום ממצאי המחקרים: ד"ר חגית ששון, מנהלת היחידה להערכה ומדידה במינהל החינוך והממונה על מאגרי המידע העירוני.

 

 "ילדים יהודים וערבים בישראל בימי הקורונה - אתגרים, ידע ומדיה"

מחקרם של יובל גוז'נסקי והאמה אבו קשק. התפרסם בקשר מס' 55, סתיו 2020, עמ' 97-118

 

מטרת המחקר הייתה לבדוק את ההשפעה של הסגר והבידוד החברתי על חייהם של  ילדים וילדות, עם דגש על יחסיהם עם התקשורת בכלל והעיתונות בפרט. המחקר נערך ביוזמת מכון המחקר הגרמני IZI (International Center Institute for Young and Educational Television) ב-42 מדינות בעולם, והמאמר מציג את החלק הישראלי. המחקר המקוון כלל 19 שאלות שהשיבו עליהן 103 ילדים וילדות בישראל בני 9-13, מחציתם בנים ומחציתן בנות, 77% יהודים -22% מהמגזר הערבי. הנתונים נאספו בחודש אפריל 2020.

 

שינויים וקשיים בחיי הילדים

  • רוב הילדים הציבו בראש השינויים שחלו בחייהם את הפסקת ההליכה לבית הספר (92%), היעדר ביקורים משפחתיים (80%) ומפגשים עם חברים (75%), החובה להישאר בבית (70%) ואירועים שהתבטלו (67%). הדאגה הבריאותית האישית (13%) וביחס לחברים (6%) העסיקו אותם מעט.
  • שני שליש מהילדים חוו קושי אישי שנבע בעיקר מתנאים סביבתיים כמו רעש בבית (42%), צפיפות (30%) ודאגה להורים (26%). 
  • רוב הילדים בישראל לא חשו שהקורונה מסכנת את בריאותם, 41% ענו שאינם מוטרדים אישית מהנגיף לעומת 26% מהילדים במחקר הבינלאומי. 
  • בנים דיווחו יותר על הקושי מחוסר היכולת לעסוק בספורט ובנות דיווחו יותר על סוגיות רגשיות כמו דאגה להורים או הרגשה אישית לא טובה. 
  • בנות דיווחו על יותר חששות אישיים לחלות בקורונה בהווה והעתיד מאשר בנים.

דרכי התמודדות של ילדים
ילדים וילדות מצאו דרכים שונות להתמודדות עם המצב: פינוק באמצעות אוכל ושתייה (78%), גילוי ידידותיות לסביבה ולבני משפחה קרובים ופעילויות מדיה (צפייה בתכניות טלוויזיה ומשחק במחשב, 72% כ"א), יצירת סביבה נעימה (62%), יציאה לאוויר הפתוח ופעילות ספורטיבית (56%) וסדר יום קבוע (52%).

 

ידע, פחדים והמדיה
הילדים גילו ידע על מקור ההתפרצות הראשונה של הנגיף, על קבוצות סיכון באוכלוסייה ועל התסמינים המרכזיים של המחלה. רובם ידעו שכדי להימנע מהידבקות רצוי לשמור על היגיינה אישית, אך רק כמחציתם הבינו שהשארות בבית ושמירת מרחק של שני מטר מאנשים אחרים הן דרכי התגוננות מפני המחלה.


שימושי תקשורת של ילדים בעת משבר הקורונה

  • 42% מהילדים והילדות דיווחו על עלייה בשימוש בווטסאפ, 41% בצפייה בטלוויזיה, 34% בשימוש בטלפון הנייד ו-30% בשימוש במחשב. בנות דיווחו יותר על עליה בשימוש בווטסאפ, במחשב, בצפייה ביוטיוב, ובהאזנה למוסיקה בהשוואה לבנים שדיווחו יותר על עליה בצפייה בטלוויזיה, שימוש בטלפון הנייד, קריאת ספרים, משחקי מחשב וקונסולות משחק.   
  • העלייה בשימוש בתקשורת ובמסכים הוסברה על ידי הילדים והילדות בעיקר באמצעות שתי סיבות – כדי לדבר עם חברים וחברות בטלפון או באינטרנט (89% הסכמה עם ההיגד) ושעמום (88% הסכמה עם ההיגד). סיבות נוספות למניעים לשימוש מוגבר בתקשורת היו למצוא דברים ללימודים (64%), לדעת מה קורה (63%), כשאני מרגיש לבד (60%), לחפש מידע (58%), כשאני עצוב (58%) ולהסיח את דעתי ממה שקורה (54%).  
 "תפיסות ותחושות של ילדים ובני נוער בישראל בנוגע לווירוס הקורונה וחייהם האישיים"

מחקרם של פרופ' אשר בן-אריה, שגית ברוק, חמוטל פרקש. אפריל 2020, מכון חרוב

 

מטרת המחקר הייתה לקבל את תשובותיהם הישירות של ילדים בישראל על עמדותיהם, תחושותיהם ורגשותיהם של הילדים בנוגע לחייהם באופן כללי, ולהשפעות התפרצות נגיף הקורונה על חיי היומיום שלהם בפרט. השאלון הופץ כסקר אינטרנטי באפריל 2020 בקרב מדגם מייצג של ילדי ישראל שכלל 654 ילדים בגילאי 10-16. מבין המשיבים 48% בנים, 52% בנות; 85% יהודים, 15% מהמגזר הערבי. 
 

ידע וחששות בנוגע לווירוס הקורונה והשלכותיו על חיי הילדים

  • רובם המוחלט של הילדים והילדות שמעו על וירוס הקורונה, עם זאת רבים מהם היו רוצים לדעת ולהשתתף יותר בשיח בנושא. 
  • ילדים רבים מודאגים מההיבדקות בווירוס הקורונה אך הדאגה גדולה יותר לקרובים להם מאשר לעצמם.
  • כרבע מהילדים הביעו דאגה משינויים במצבם הלימודי ומהמצב הכלכלי של משפחתם. 
  • למצב ישנה השפעה על המסגרת הלימודית בחייהם של הילדים והילדות, כמחצית מהילדים מעידים שבית הספר אינו ממשיך להיות חלק משמעותי מסדר היום שלהם, 40% מהילדים אינם מצליחים להמשיך וללמוד מהבית ויותר מרבע אינם מרגישים שהמורים מתעניינים בהם בתקופה זו.

ניהול זמן

  • כמחצית מהילדים והילדות השיבו שהם עוסקים בלימודים ובהכנת שיעורי הבית במשך כמה שעות עד רוב שעות היום. אחד מכל עשרה ילדים העיד על עצמו שהוא כלל לא עוסק בלימודים במהלך היום.
  • רוב המשיבים השיבו כי לפחות כמה שעות ביום הם מעבירים בצפייה בתוכניות וסרטים בטלוויזיה ובמחשב. 64% דיווחו שהם מבלים כמה שעות כל יום במשחקים במחשב ובטלפון הנייד, 64% ברשתות חברתיות. רק אחד מכל חמישה ילדים וילדות העיד שהוא או היא מבלה כמה שעות ביום בקריאה או בפעילות ספורטיבית כלשהי. 
  • פחות ממחצית מהילדים והילדות משוחחים עם אנשים (טלפון או דרכים אחרות). 40% משחקים/מבלים בתוך הבית עם אנשים נוספים, עוד 27% לא משחקים/מבלים בתוך הבית עם אנשים נוספים.

שביעות רצון ורווחה רגשית

  • רוב הילדים והילדות מרוצים מהבריאות שלהם, רק כמחציתם מרוצים מהחופש והעצמאות שיש להם בחיים, מהמידה בה מבוגרים מקשיבים להם באופן כללי, ממה שעשוי לקרות להם בהמשך החיים, מהאופן שבו הם משתמשים בזמן הפנוי שלהם. 
  • רגשות חיוביים - אחד מכל חמישה ילדים וילדות הרגיש נלהב/ נרגש בשבועיים האחרונים, שליש הרגישו רגועים ומלאי אנרגיה, 42% שמחים. 
  • רגשות שליליים – כמעט מחצית מהילדים והילדות הרגישו משועממים, 16% מתוחים, 15% בודדים, 12% עצובים ו-10% חרדים. 
 לסיכום
  • לילדים ובני נוער בישראל ידע רב על וירוס הקורונה והם מעוניינים לדעת יותר ולקחת חלק פעיל יותר בשיח סביב הנושא. חשוב במיוחד בגילאים הצעירים יותר שחלק לא קטן מהילדים לא מבינים שהגבלות התנועה ושמירת מרחק של שני מטר מאנשים אחרים מהווים דרכי התגוננות מפני המחלה. לקראת החזרה ללימודים אחר הסגר הנוכחי חשוב לחזור ולהדריך את הילדים בנושא חשוב זה. 
  • הפסקת ההליכה לבית הספר נחוותה כשינוי משמעותי ומרכזי בחייהם של כמעט כל הילדים ועבור רבים מהתלמידים בית הספר אינו מהווה חלק משמעותי בסדר היום. תלמידים רבים מתקשים להמשיך וללמוד מהמסגרת הביתית שלעיתים. לממצאים אלו שמוצגים במחקרים לעיל נמצאו עדויות בסקר על הלמידה המקוונת שנערך בבתי הספר העל יסודיים בראשון לציון באוקטובר 2020. רבים מהתלמידים ציינו שהם מתקשים בלמידה מרחוק במיוחד תלמידי החטיבות העליונות. 
  • אחד מכל עשרה תלמידים לא עוסק כלל בלמידה (בן-אריה, ברוק ופרקש, 2020). ממצא דומה נמצא בסקר שנערך על הלמידה המקוונת שנערך בבתי הספר העל יסודיים בראשון לציון, בו דווח על שיעור דומה של תלמידים שאינם משתתפים בלמידה מרחוק באופן קבוע. 
  • רבע מהתלמידים מרגישים שהמורים אינם מתעניינים בהם בתקופה זו (בן-אריה, ברוק ופרקש, 2020). בסקר על הלמידה המקוונת שנערך בבתי הספר העל יסודיים בראשון לציון העידו מחצית מהתלמידים ששוחחו עם המורים המחנכים בתדירות נמוכה או כלל לא. רוב המורים העידו שהם מתקשים במידה כזו או אחרת ליצור קושי אישי עם תלמידיהם. 
  • אין ספק שבשנה האחרונה חלה עלייה בשימוש של ילדים ובני נוער בתקשורת ובמסכים כדי לשוחח עם חברים ובני משפחה ולהפיג את השעמום (גוז'נסקי ואבו קשק, 2020). עם זאת, ישנם ילדים ובני נוער לא מעטים שלא משתמשים בטלפון ובמדיה החברתית לשוחח עם חברים ובני משפחה.


 

אתר העירייה
מרכז תמיכה יישובי
פסג"ה
מחיי גני הילדים ובתי הספר
טפסים
סיוע טכני
אתר נגיש 2014
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד