לפני 26 שנים, במוצאי שבת, ארבעה בנובמבר 1995, נרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין בסיומה של עצרת תמיכה בתהליך השלום, בכיכר מלכי ישראל, היא כיכר רבין היום. רצח רבין נותר ככתם בל יימחה על הדמוקרטיה הישראלית, תמרור אזהרה לסכנות שאורבות לחברה כאשר אי הסכמה בציבור מסתיימת בשלוש יריות הגודעות את חייו של ראש הממשלה.
כמדי שנה מצוין יום הזיכרון לרבין, לדרכו ולמורשתו בטקס עירוני שנערך ע"י חטיבת הביניים ע"ש יצחק רבין, קריית החינוך "אמירים" מקיף ה'.
הטקס השנה היה בסימן "לוקחים אחריות". בני הנוער, הדור שלא ידע את יצחק, מתריעים מדי שנה ביום הזה מפני שנאת חינם ומלחמת אחים, מפני ההסתה והאלימות המפוררת את יסודות הדמוקרטיה.
בטקס השתתפו קריינים משכבות ח' ו-ט' וזמרים ממגמת המוזיקה בתיכון. הטקס התקיים במתכונת מצומצמת בשל מגבלות הקורונה.
"גם אם אין רואים כולם עין בעין, גם אם יש חילוקי דעות ובלבד שהם אינם בבחינת 'ייהרג ובל יעבור' גם אם יש הבדלים, טוב וחשוב להתווכח, אבל גם לחרוק שיניים, לנשוך שפתיים ולהמשיך יחד, כדי להגיע למטרה המשותפת, כאשר טובתה של המדינה קודמת לכל חשבון" (יצחק רבין, מתוך דבריו בטקס לציון 25 שנה לוועידת האיחוד 1993).